קיבוץ עין צורים נראה במבט ראשון כהתגלמות הנאיביות של התנועה הקיבוצית. יש בו דשא רחב ידיים, בית כנסת שוקק פעילות, כיאה לקיבוץ דתי-לאומי, איכרים חרושי קמטים מספרים בדיחות קרש וערבים חגיגיים של שירה בציבור לציון שנת ה-60 לקיבוץ.
